גלאוקומה או ברקית בעברית הוא השם של קבוצת מחלות עיניים שבהן מתרחש נזק בלתי הפיך לשדה הראייה שיכול להגיע לכדי עיוורון מוחלט וזאת בעקבות פגיעה בעצב הראייה.
בדרך כלל מקשרים את הגלאוקומה לעלייה בלחץ התוך עיני אך בהחלט ישנם מקרים בהם הגלאוקומה מתרחשת בלחץ תקין לחלוטין.
הגלאוקומה הנפוצה ביותר מתרחשת לאחר שנוצרת חסימה של דרכי הניקוז בזווית העין של הנוזל התוך עיני ובעקבות כך נוצר לחץ תוך עיני שבתורו פוגע בעצב הראייה במקולה ובאזור הדסקה.
הנזק מוביל להקטנה איטית והדרגתית של שדה הראייה ההיקפי וללא טיפול המחלה מובילה לעיוורון מוחלט.
החדשות הטובות הן שעל ידי אבחון מוקדם והגשת טיפול מתאים תוך מעקב אחר התוצאות הטיפוליות ניתן במקרים רבים למנוע את ההתקדמות של המחלה ולמנוע את העיוורון.
האטיולוגיה של המחלה
על רגל אחת ניתן לכתוב כי הפגיעה בעצב הראייה נוצרת מחוסר איזון בין קצב הניקוז של הנוזל התוך עיני לקצב הייצור שלו. הנוזל התוך עיני מיוצר בגוף הריסני שמהווה אחד משלושת המרכיבים של ה- Uvea הממוקם בחלק האחורי של העין.
הנוזל עובר באופן ישיר מהלשכה האחורית של העין ללשכה הקדמית שלה דרך האישון, נאסף באמצעות רשת הטרבקולום שממוקמת בזווית העין ומתנקז למערכת הניקוז הוורידית דרך תעלה בשם Schiemm.
יש לציין ששלושים אחוז מהנוזל מתנקז בשגרה באדם הבריא דרך מערכת ניקוז נוספת שנקראת המערכת האובאוסקלרית. בכל מצב שבו מתרחשת חסימה של מערכות הניקוז, הלחץ התוך עיני מתגבר ומתחיל התהליך של הגלאוקומה.
אבחון גלאקומה
הבדיקה הפשוטה ביותר לאבחון גלאוקומה היא בדיקה שבמהלכה הנבדק יושב מול מסך שעליו מוקרנות נקודות אור באזורים שונים בדרגות עוצמה שונות. בכל פעם שהנבדק מזהה נקודת אור הוא צריך ללחוץ על כפתור וכך נוצרת תמונה של שדה הראייה שלו. כמו כן ניתן לבצע בדיקות הדמיה לעצב הראייה, בדיקה במנורת הסדק, צילום של ראש עצב הראייה ועוד.
הסוגים השונים של הגלאוקומה
למעלה מתשעים אחוז ממקרי הגלאוקומה מוגדרים כגלאוקומה רחבת זווית. מדובר על מחלה כרונית והדרגתית שמתקדמת באיטיות רבה מאוד ומשום כך החולים בה לרוב לא מודעים לקיום המחלה במשך זמן רב.
בנוסף לכך הזווית של העין גם נראית כאילו שהיא פתוחה לגמרי ולכן קל מאוד לפספס את האבחנה בזמן הבדיקה. בסוג זה ישנם שני תתי סוגים – גלאוקומה רחבת זווית שבה הלחץ התוך עיני מוגבר וגלאוקומה רחבת זווית שבה הלחץ תקין.
סוג פחות נפוץ של גלאוקומה נקרא גלאוקומה צרת זווית ובניגוד לגלאוקומה רחבת זווית, מדובר על מחלה שמתקדמת במהירות רבה מאוד. למעשה מדובר על מצב חירום שהחולים בו סובלים מירידה חדה ומהירה בראייה, ראייה של ברקים, רגישות משמעותית לאור ובסופו של דבר מעיוורון. לרוב הבעיה מופיעה רק בעין אחת והגורם לה הוא אובדן של שיווי המשקל בין ניקוז הנוזל לייצור שלו.
סוגים נוספים של גלאוקומה הם גלאוקומה מולדת שמצריכה טיפול חירום מידי או גלאוקומה משנית שנוצרת כתוצאה משימוש בתרופות מסוימות כמו למשל סטרואידים, כתוצאה ממחלות עיניים כמו למשל אובאיטיס או כתוצאה ממחלות סיסטמיות כמו למשל סוכרת.
כיצד מטפלים בגלאוקומה?
שמונים אחוז מהסובלים מגלאוקומה מטופלים באופן שמרני בלבד על ידי תרופות שניתנות בטיפות עיניים. חלק מהטיפות מיועדות להפחתת הייצור של הנוזל התוך עיני כמו למשל DIAMO או TILOPTIC, אחרות מיועדות לכיווץ של האישון כמו למשל PILOCAPRINE, ישנן שמיועדות לשפר את תפקוד מערכת הניקוז כמו למשל XALATAN ועוד. כמו כן ישנן תרופות שמכילות חומרים שונים ששילוב שלהם תורם למספר פעולות במקביל.
במידה והטיפול התרופתי לא מועיל מספיק ייתכן ויתעורר הצורך לבצע טיפול כירורגי שכולל שימוש בקרני לייזר. הטיפול הניתוחי יכול להוביל לייעול של תפקוד מערכת הניקוז, ליצירה של תעלת ניקוז חדשה ולטיפול ממוקד בגורם הספציפי של הבעיה.
מה שחשוב להבין הוא שמדובר על מחלה שיכולה להתקיים זמן רב ללא כל תסמינים קליניים ולכן מומלץ לבצע בדיקות לאבחון גלאוקומה באופן שגרתי מדי שנה עד שנתיים החל מגיל ארבעים ואילך. בדיקה פשוטה לאיתור גלאוקומה יכולה להציל את שדה הראייה שלכם, קחו זאת לתשומת לבכם.
ראו גם: