פטריגיום היא תופעה שכיחה יחסית שבאה לידי ביטוי בצמיחה של רקמת חיבור וכלי דם על הקרנית. מדובר על ממצא שפיר שנראה כמו קרום בצבע ורדרד אדמדם שבדרך כלל מתחיל להתפתח בחלק של העין שממוקם קרוב לאף וממנו ממשיך להתפתח לכיוון מרכז העין בצורה של משולש או טרפז.
הפטריגיום שנקרא בעברית תבלול מופיע בשכיחות גבוהה פי שניים בגברים מאשר בנשים ושכיח במיוחד בקרב אנשים שחיים באזורים בהם האקלים יבש וחם.
למרות שלא ברור מה הם הגורמים לצמיחה של פטריגיום נראה כי הוא נוטה לצמוח בעיקר בעיניהם של אנשים שחשופים לרוחות, חול ואבק וכן מופיע בשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים שיש להם קרובי משפחה שסבלו מפטריגיום ובקרב אנשים מבוגרים.
מה הם התסמינים של פטריגיום?
בשלבים הראשונים להיווצרותו של הפטריגיום הוא עלול לגרום להופעה של אדמומיות בלובן העין שאינה נעלמת אלא נשארת קבועה. מאוחר יותר הוא עלול לגרום לתחושות שונות בעין כמו למשל לתחושת עקצוץ, יובש או הרגשה של חדירת גוף זר לעין. אצל חלק מהאנשים הפטריגיום יכול להישאר סטטי בגודלו במשך שנים רבות אך בקרב אחרים הוא יכול לגדול במהירות רבה מאוד.
למרות שברוב המקרים הפטריגיום מתקיים במשך הרבה שנים מבלי להפריע לאדם באופן משמעותי, לרוב הסובלים ממנו מעוניינים להסירו כיוון שהוא בהחלט מהווה מטרד אסתטי. בנוסף לכך כאשר הוא ממשיך להתפשט על פני השטח של הקרנית הוא עלול להוביל לחסימה של שדה הראייה ואפילו לגרום לעיוורון. במצבים כאלו לרוב אין מנוס מלהסיר אותו בניתוח שהוא כיום האמצעי היחיד להתמודד עם התופעה.
ניתוח להסרת פטריגיום
ניתוח להסרת פטריגיום נחשב לניתוח מאוד פשוט ומאוד בטיחותי. הוא מבוצע תחת הרדמה מקומית בלבד ולרוב לא נמשך יותר מחצי שעה. העין של המטופל מורדמת תחילה על ידי הזלפה של טיפות מאלחשות או מריחה של משחה מאלחשת שאחריה מוזרק חומר הרדמה לעין המאולחשת.
לאחר שהאזור רדום מבוצעת הסרה כירורגית של הפטריגיום כשתחתיו משתיל המנתח רקמת לחמית שאותה הוא קוצר מהחלק העליון של העין באזור שלא ניתן לראות אותו כיוון שהוא ממוקם מתחת לעפעף. את רקמת הלחמית מקבע המנתח באזור שבו היה ממוקם הפטריגיום בעזרת דבק ביולוגי או באמצעות תפרים ולאחר מכן הוא מורח על העין משחה אנטיביוטית וחובש אותה.
למה יש לצפות לאחר הניתוח?
בדרך כלל בין יממה אחת לשתי יממות לאחר הניתוח עלולים להופיע כאבים בעין המנותחת שאינם נחשבים לחמורים יתר על המידה. עם זאת יש לציין שישנם מטופלים שלא חשים כאב כלל לאחר הניתוח. את התחבושות נהוג להסיר בבוקר שלאחר הניתוח כשהעין צפויה להיות אדומה ומגורה מאוד.
במשך שלושה שבועות לאחר הניתוח יש להזליף לעין טיפות עיניים עד שש פעמים ביום מדי יום עד להחלמה המלאה שלה.
ייתכן מאוד שביום הראשון לאחר הניתוח המנותחים יסבלו מרגישות מוגברת לאור, חוסר נוחות בעין או דמעת אך כל התסמינים הנ"ל ילכו ויפחתו בעוצמתם במהלך שלושת השבועות שלאחר הניתוח. באופן כללי מומלץ שלא להיכנס לבריכה או לים וכן להימנע מביצוע של פעילות גופנית מאומצת כשבועיים לאחר הניתוח. כמו כן מומלץ להימנע מהיחשפות לאבק או לחומרים מגרים מסוגים שונים.
חודש וחצי אחרי הניתוח יוזמנו המנותחים לביקורת אצל הרופא המנתח על מנת לוודא שהניתוח אכן עבר בהצלחה.
מה הם שיעורי ההצלחה של הניתוח?
בעבר הפטריגיום היה שב וצומח בקרב מנותחים רבים אך הודות לטכניקות הניתוח המודרניות שכוללות בין היתר טפטוף של מיטומיצין שמעכב את צמיחת הפטריגיום מחדש לאחר הניתוח שיעורי ההצלחה של הניתוח להסרת פטריגיום עומדים כיום על 97-98%. במידה והפטריגיום חוזר לצמוח ניתן בהחלט לבצע את הניתוח פעם נוספת ללא חשש.
האם מדובר על ניתוח מסוכן?
ניתוח להסרת פטריגיום נחשב לניתוח פשוט ואינו מסוכן. עם זאת בדומה לכל פרוצדורה כירורגית גם לניתוח להסרת פטריגיום ייתכנו סיבוכים מסוימים שנחשבים לנדירים ולחריגים. הסיבוכים כוללים אודם כרוני בלובן העין, יובש משמעותי והצטלקות באזור הניתוח.