לאורך שפת העפעף ניתן למצוא בין עשרים לשלושים בלוטות שתפקידן להפריש חומר שומני, המהווה חלק אינטגרלי משכבת הדמעות המצפה את הקרנית. תפקידו של המרכיב השומני בשכבת הדמעות לשמן את הקרנית על מנת להחליק את תנועת העפעפיים וכן הוא מסייע למניעת התנדפות מהירה של הדמעות.
בלפריטיס היא מחלה הפוגעת בבלוטות שמפרישות שומן בעפעפיים, הגורמת לכך שהפרשת השומן תלקה בחסר. כתוצאה מהמחלה, החומר השומני לא מופרש בצורה תקינה אלא נוטה להצטבר בבלוטות ובעקבות זאת הן נוטות להתנפח. כמו כן ההרכב של החומר השומני משתנה בעקבות המחלה והוא הופך לצמיגי יותר. בעקבות השינוי במרקם ובעקבות ההצטברות שלו בבלוטות, בשלב מסוים מתפתחת דלקת מקומית בבלוטות במקביל לירידה בלחות בעיניים.
הגורמים לבלפריטיס
נהוג לחלק את המקרים של בלפריטיס לשתי קבוצות עיקריות: דלקת של החלק הקדמי של העפעף ודלקת של החלק האחורי של העפעף.
דלקת של החלק האחורי של העפעף נגרמת בדרך כלל כתוצאה מדלקת של הריסים או של בלוטות השומן הסמוכות לריסים ואילו דלקת של החלק הקדמי של העפעף בדרך כלל נגרמת כתוצאה מזיהום חיידקי. כמו כן במקרים מסוימים המחלה נגרמת כתוצאה משני הגורמים במקביל.
התסמינים של בלפריטיס
המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה צורות אופייניות, אך המשותף לכולן הוא המהלך הכרוני והממושך של המחלה. בין היתר המחלה באה לידי ביטוי בגירוי מתמיד של העיניים, אדמומיות בעפעפיים, תחושת צריבה, הרגשת יובש בעיניים, תחושת גרד בעפעף ועוד.
המרכיב הדלקתי של הבלפריטיס יכול לבוא לידי ביטוי בשעורה חוזרת ונשנית. שעורה היא דלקת חריפה באחת מהבלוטות שסובלת מההצטברות של החומר השומני.
שעורה מתאפיינת בכאב הולם וחזק וברגישות מוגברת למגע באזור העפעף. ברוב המקרים השעורה נמשכת מספר ימים עד שבוע אחד. לאחר שהכאבים נעלמים, המוגלה שהספיקה להצטבר בבלוטה בדרך כלל מתנקזת החוצה. במקרים אחרים השעורה נספגת בהדרגה בהשאירה גוש בולט במקצת שאינו גורם לכאב. גוש זה נקרא כלזיון. במקרים מסוימים הכלזיון נספג אף הוא במהלך מספר חודשים אך לא אחת ישנו צורך לנקז אותו באופן יזום.
כיצד מטפלים בבלפריטיס?
לא ניתן להצביע על טיפול אחד ויחיד שיש בו כדי להתאים באותה המידה לכל אחד ואחד מהמטופלים. הדבר החשוב ביותר שיש להבין בנוגע לטיפול בבלפריטיס הוא שמדובר במחלה כרונית, כך שלא תמיד ניתן להבטיח ריפוי מלא. למעשה גם במקרים שבהם המחלה נסוגה לגמרי וכל התסמינים נעלמים עד לאחרון שבהם, איש לא יכול להבטיח למטופל שהמחלה לא תתפרץ מחדש בשלב מסוים ללא התרעה מוקדמת.
אם מדובר במחלה של החלק האחורי של העפעף, הטיפול כולל חימום של העפעפיים, שמטרתו להמיס את השומן שהצטבר בבלוטות.
החימום גורם לשינוי במרקם של השומן וכתוצאה מכך הוא מתנקז בקלות רבה יותר. את החימום ניתן לבצע באמצעות הנחה של תיונים שעברו חליטה וסחיטה על העפעפיים במשך כעשר דקות לפחות פעמיים ביום. כמו כן ניתן לעשות שימוש במשקפיים מחממים או ביצה קשה וחמימה.
כמו כן כשמדובר בבלפריטיס שהתפתחה על רקע זיהום חיידקי, בדרך כלל יכלול הטיפול שימוש בתכשירים אנטיביוטיים. במקרים מסוימים ייעשה שימוש בתכשירים מקומיים כמו לדוגמה טיפות עיניים אנטיביוטיות או משחת עיניים אנטיביוטיות אך לא אחת ייעשה שימוש בתרופות מערכתיות הניטלות דרך הפה. אם מדובר בדלקת חמורה, ייתכן כי בנוסף ייעשה שימוש בתכשירים המכילים סטרואידים.
בנוסף לכל זה, כשמדובר במחלה המערבת את החלק הקדמי של העפעף, במקרים רבים ניתן להקל על סבלו של המטופל על ידי הסרת הקשקשת המצטברת באזור הריסים באמצעות מטליות ייעודיות או מריחה של שמן עץ התה. באופן כללי הטיפול דורש לא מעט ניסוי וטעייה שכן לא תמיד ניתן לצפות מראש את תגובת המחלה לטיפול הניתן למטופל. בהתאם לכך, הטיפול דורש לא מעט סבלנות והיענות מצד המטופל.