היפרדות רשתית היא מצב שללא טיפול עלול להוביל לעיוורון. הוא מתרחש בשכיחות של 1:10000 ועד לפני כמאה שנה בלבד הלוקים בו היו הופכים לעיוורים שכן לא היו בנמצא טיפולים שיכלו לסייע להם.
מה הם גורמי הסיכון להיפרדות רשתית?
גורמי הסיכון להיפרדות רשתית הם סיפור משפחתי של היפרדות רשתית, אירוע מוקדם של היפרדות רשתית, טראומה לעין וקוצר ראייה פתולוגי.
בנוסף לכך גם אנשים שעברו ניתוח תוך עיני בשלב מוקדם יותר בחייהם ואנשים שסבלו בעבר או סובלים בהווה מקרעים ברשתית ההיקפית נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מהיפרדות רשתית.
מה זה בדיוק היפרדות רשתית?
באדם הבריא השכבות הפנימיות של הרשתית צמודות לאפיתל הפיגמנטרי של הרשתית על ידי הובלה אקטיבית של הנוזל התת רשתי אך כאשר מנגנון הפינוי של הנוזל התת רשתי לוקה בחסר, הרשתית הנוירוסנסורית (היינו השכבות הפנימיות של הרשתית) מתחילות להיפרד מהאפיתל הפיגמנטרי.
ההצטברות של הנוזל יכולה להתרחש על רקע של קרע ברשתית שבעקבותיו הזגוגית נכנסת מתחת לרשתית (הפרדות רשתית רגמטוגנית) כשבדרך כלל מצב זה נגרם בעקבות טראומה לעין או בעקבות התנתקות של הזגוגית האחורית.
בנוסף לכך היפרדות רשתית יכולה להיגרם כתוצאה משגשוג של ממברנות על פני הזגוגית או הרשתית עד להיווצרות של הפרדה בין האפיתל הפיגמנטרי לרשתית הנוירוסנסורית (היפרדות רשתית משיכתית) ובנוסף במקרים מסוימים הרשתית יכולה להיפרד כתוצאה מגידול שמתפתח מתחת לרשתית שדוחק אותה ממקומה כמו למשל במקרים של מלנומה של הענביה.
ישנן גם מחלות כמו למשל סרקואידוזיס או דלקת של הענביה שיכולות להוביל להיפרדות הרשתית בעקבות הצטברות גדולה של נוזלים מתחת לרשתית.
התסמינים של היפרדות רשתית
החולים שסובלים מהיפרדות רשתית לרוב מגיעים לרופא העיניים עם תלונות על אובדן של שדה הראייה, תחושה של עצמים שצפים מול העין החולה או ראייה של הבזקי אור בשדה הראייה.
יש לציין שהיפרדות רשתית אינה כואבת ולכן בכל מקרה שבו חלה ירידה מהירה וחדה מאוד בראייה צריכה להדליק נורה אדומה.
איבחון היפרדות רשתית
האבחון של היפרדות רשתית כולל תשאול של החולה לגבי התסמינים מהם הוא סובל (מחלות רקע, משך הופעת התסמינים, אופיים המדויק של התסמינים ועוד), בדיקה פיזית שכוללת שימוש במנורת סדק, בדיקה של חדות הראייה ומדידת רמת הלחץ התוך עיני ועוד.
בשלב האבחון חשוב מאוד להבין מה הוא הגורם לבעיה על מנת להגיש את הטיפול המתאים וכן יש לאבחן את הסוג הספציפי של היפרדות הרשתית. במקרים מסוימים יהיה צורך לעשות גם שימוש בבדיקת אולטרסאונד של העין.
כיצד מטפלים בהיפרדות רשתית
הטיפול משתנה בהתאם לסוג ההיפרדות. כך למשל במידה ומדובר בהיפרדות רגמטוגנית ניתן להזריק גז לחלל העין ולשלב את הטיפול בקריותרפיה אך שיטה זו מיועדת רק עבור חולים שסובלים מקרעים מאוד קטנים בחלק העליון של הרשתית.
במקרה של היפרדות רשתית כתוצאה מגוש לרוב הטיפול יתמקד במחלה הראשונית ולא ברשתית עצמה ובכל מקרה שיטת הטיפול הטובה ביותר היא מניעה של ההיפרדות.
מניעה של היפרדות הרשתית מתבצעת על ידי זיהוי מוקדם של התסמינים המוקדמים ובעקבות כך ביצוע טיפול ליצירת צלקות בלייזר שיכול למנוע לחלוטין את התקדמות ההיפרדות.
ראו גם: