ניתוח עיניים בלייזר הוא ניתוח שבו עושים שימוש בקרני לייזר על מנת לשייף את הקרנית, לשנות את צורתה ולגרום לה לשבור את קרני האור באופן מוצלח יותר. הניתוח נחשב לבטיחותי מאוד ואלפי אנשים עוברים אותו מדי שנה בהצלחה בישראל כמו גם בעולם. מדובר על ניתוח מהיר, בטיחותי ונפוץ שמביא לכך שרבים מהמנותחים יכולים סוף סוף לנטוש את המשקפיים ולהמשיך לחיות חיים ללא מסגרות.
עם זאת, במקרים חריגים ביותר הניתוח עלול להשתבש וכתוצאה מכך לא זו בלבד שראייתו של המנותח לא תשתפר אלא שעלולים להיגרם לו לנזקים שבמקרים נדירים יכולים אפילו להוביל לאובדן הראייה שלו. במקרים כאלו ייתכן מאוד שיהיה עליו להשיג חוות דעת רפואית של רופא מומחה.
חוות דעת רפואית
חוות דעת רפואית היא מסמך מקצועי שנכתב על ידי רופא מומחה שתחום ההתמחות שלו קשור לתחום הרפואי שבו דן המסמך. בחוות הדעת הרפואית הכותב צריך לציין את הממצאים של האבחון הרפואי שנערך לאדם שבו דנה חוות הדעת הרפואית, את הנסיבות הרלוונטיות למקרה שבו דנה חוות הדעת, את אחוזי הנכות מהם סובל החולה ועוד.
בחוות הדעת על הרופא להתייחס לפרוטוקולים המקובלים בתחום, לסקור את הספרות הרפואית או המחקרית שנכתבה בתחום ולהראות האם הטיפול שקיבל החולה מתאים לפרוטוקולים המקובלים או שמא הרופאים שטיפלו בו חרגו מרמת האחריות המקצועית שהיו מחויבים בה.
לשם מה נחוצה חוות דעת רפואית?
בשנת 1984 נקבעו תקנות הסדר האזרחי ולפיהן חלה החובה על התובע לצרף לכתב התביעה שלו בכל מקרה שבו היא עוסקת בנזקי גוף חוות דעת רפואית של רופא מומחה.
מבלי לצרף חוות דעת רפואית זו רוב הסיכויים שהתביעה לא תתקבל. מתי מתעוררת עילה להגשת תביעה בגין נזקי גוף בעקבות ניתוח לייזר שנחשב לניתוח נפוץ ובטיחותי? בעיקר במקרים בהם על רקע של רשלנות רפואית הניתוח הוביל לנזק לראייתו של המנותח.
במקרים כאלו על מנת לזכות בתביעה יש להוכיח כי הרופא המנתח לא פעל בהתאם לפרקטיקה המקובלת ובעקבות כך נגרם נזק לראייה של המנותח.
בחוות הדעת הרפואית יש לסקור למשל את הטכניקות השונות שבהן נהוג לבצע את ניתוחי הלייזר (ישנן מספר טכניקות אפשריות בהן ניתן לבצע את הניתוח), להסביר באיזו טכניקה יש לבחור בהתאם למצבו של המנותח ולבחון האם שיקול דעתו של המנתח היה שגוי במקרה שבו עוסקת חוות הדעת.
רשלנות רפואית באבחון ובמעקב
במקרים מסוימים חוות הדעת לא תדון במקרה של רשלנות במהלך הניתוח אלא ברשלנות שהתרחשה במסגרת מעקב אחרי מנותח בשבועות שלאחר הניתוח וכן במקרים מסוימים ניתן לבקש חוות דעת רפואית מרופא מומחה כשבעקבות אבחון לקוי או ביצוע בדיקות התאמה רשלניות נותח מטופל שלא היה כשיר לעבור את הניתוח.
כך למשל לפני הניתוח נהוג לערוך בדיקות מקיפות שבוחנות בין היתר את העובי של הקרנית של המנותח. לאחר הניתוח צריכה להישאר קרנית בעובי מסוים שכן מתחת לעובי מסוים חדות הראייה נפגעת באופן בלתי הפיך. במידה ונתון זה לא נלקח בחשבון מדובר במקרה של רשלנות לכל דבר ועניין אך רשלנות זו צריכה להיות מסוכמת לפרטי פרטים בחוות הדעת הרפואית.
על מי חל התשלום עבור חוות הדעת הרפואית?
במידה ואדם החליט לתבוע את הרופא שניתח אותו או את בית החולים שבו נותח בלייזר ולצורך כך נזקק לחוות דעת רפואית, התשלום עבור הרופא המומחה יחול עליו אך במקרים רבים בהם ניצחו התובעים במשפטים שנסובו סביב נזקי גוף חייב בית המשפט את הנתבעים לשלם לתובעים את שכר הטרחה של הרופא המומחה. עלותה של חוות דעת יכול להיות עשרת אלפים שקלים ואף למעלה מכך ועל כן אין לזלזל בהוצאה זו.