ממברנה אפירטינלית היא למעשה מעין קרום שמופיע על פני הרשתית של העין כשרוב המקרים של ממברנה אפירטינלית מופיעים על רקע לא ברור כחלק מתהליך ההזדקנות.
לאחר גיל חמישים גוף הזגוגית של העין, אותו חומר דמוי ג'ל שממלא את חלל העין מתחיל להתכווץ על רקע של מספר שינויים ביוכימיים שהוא עובר ובעקבות ההתכווצות הטבעית שלו מתחילה להתרחש התנתקות בינו לבין פני הרשתית. תהליך זה נקרא בלעז PVD ובעברית היפרדות הזגוגית.
לרוב תהליך זה עובר בשלום ללא כל פגיעה בראייה אך בקרב אנשים מסוימים ההיפרדות של הרשתית מובילה לפגיעה מקומית ולתגובה דלקתית שאחריה מופיעה הממברנה האפירטינלית. כאשר הממברנה שטוחה ודקה מאוד ייתכן שלא תבוא לידי ביטוי באופן סימפטומטי כלל.
עם זאת, ככל שהיא תלך ותהיה עבה יותר, כך היא תוביל לעיוותים חמורים יותר בראייה. בנוסף הממברנה יכולה למשוך כלי דם זעירים ולגרום לדליפה שלהם וכך להחמיר את הפגיעה בשדה הראייה. ישנם גם חולים שבהם הממברנה האפירטינלית מתחילה להתכווץ ולגרום לעיוות אף חמור יותר לראייה.
הצורה המוקדמת של הממברנה שלא גורמת לתסמינים בראייה נקראת רפלקס צלופן מקולרי ואילו הצורה החמורה של הממברנה נקראת פיברוזיס פרה-רטילנלי מקולרי.
הצורה החמורה של הממברנה פוגעת גם במידת החדות של הראייה וגם גורמת לעיוות של הראייה (קווים ישרים יכולים להיראות עקומים, עצמים גדולים יכולים להיראות קטנים ועוד) ולפיכך הפגיעה באיכות החיים של החולים רבה מאוד.
איבחון הממברנה
אבחון של ממברנה אפירטינלית מתבצע על ידי רופא עיניים כשההמלצה היא לגשת לבדיקה אצל רופא שמתמחה בתחום הרשתית.
הבדיקה שבעזרתה ניתן לבדוק את הנוכחות של הממברנה או את אי הנוכחות שלה נקראת OCT. בבדיקה זו מצלמים בעזרת סורק מיוחד את השכבות של הרשתית וכך ניתן לראות את הממברנה ואת הבצקת המקומית במידה וקיימת. הבצקת היא לרוב תוצאה של דלף מכלי דם שמשכה הממברנה.
כיצד ניתן לטפל בממברנה אפירטינלית?
ברוב המוחלט של המקרים ממברנה אפירטינלית לא דורשת טיפול כלל כיוון שבדרך כלל מדובר על ממברנות מאוד עדינות שלא גורמות להפרעה בשדה הראייה.
למעשה ישנם גם חולים שבהם הממברנה האפירטינלית אכן מביאה לעיוות של הראייה במידה מסוימת ובכל זאת אין הם מודעים לעיוות זה הודות למנגנון הפיצוי של מרכז עיבוד התמונה במוח.
עם זאת, במידה והממברנה עבה במיוחד וגורמת לעיוות של הראייה, ניתן בהחלט לשקול להגיש טיפול רפואי שכיום מושתת על ניתוח של הרשתית.
במהלך הניתוח שניתן לבצע בהרדמה כללית או מקומית לפי שיקולי הרופא והעדפת המטופל המנתח מסיר את הממברנה ושואב את זגוגית העין. את הג'ל הטבעי של העין הוא מחליף לאחר מכן במי מלח ביולוגיים שמסוגלים להחליף את הפונקציה שלה באופן מלא.
האם מדובר על ניתוח מסוכן?
הניתוח להסרת ממברנה אפירטינלית הוא ניתוח שדורש מיומנות אדירה מצד המנתח ולמרות שאחוזי ההצלחה שלו גבוהים מאוד, עדיין קיימים סיבוכים מסוימים שעלולים להתרחש בעקבות הניתוח. כך למשל בקרב מנותחים רבים מתרחשת צמיחה של קטרקט לאחר הניתוח ולכן במקרים רבים במידה ומתגלה במהלך הניתוח כי החולה כבר סובל מקטרקט, ישלבו את ניתוח הסרת הקטרקט בניתוח להסרת הממברנה האפירטינלית.
סיבוך נוסף של הניתוח יכול להיות הופעה של חור מקולרי, מעין חור שנפער במרכז הרשתית. מצב כזה במידה והוא מהווה הפרעה משמעותית לראייה ייתכן ויגרור אף הוא ניתוח נוסף בשלב מאוחר יותר אם כי במקרים מסוימים החור יכול להיסגר מאליו ללא התערבות רפואית.
יש לציין שלמרות שניכר שיפור של ממש בראייה של החולים לאחר ניתוח רשתית, הרי שרק מעטים מהם נהנים מראייה תקינה לחלוטין לאחר הניתוח ולכן גם שיקול זה נלקח בחשבון כאשר מנסים לשקול האם לבצע את הניתוח או לא.