ממצאים של מחקר חדש שנערך לאחרונה מראים כי בניגוד למה שרבים נוהגים לחשוב, תרופות מסוימות להורדת כולסטרול, הנקראות סטטינים, יכולות להביא להפחתת הסיכוי לחלות בקטרקט ביותר מחמישים אחוז.
המחקר המטא אנליטי נערך באוניברסיטת ניו ג'רזי לרפואה ורפואת עיניים וממצאיו הוצגו בכנס השנתי של ארגון הקרדיולוגיה האמריקאי.
לפי ממצאי המחקר, נטילה של סטטינים מביאה באופן ממוצע לצמצום של עשרים אחוז בסיכוי לחלות בקטרקט ובמידה ומדובר על מטופלים שהחלו ליטול סטטינים במהלך שנות הארבעים לחייהם, הרי שההפחתה בסיכוי לחלות בקטרקט משמעותית אף יותר ויכולה להגיע ליותר מחמישים אחוז.
יש לציין כי עד כה רופאי עיניים חששו מאוד מההשפעה של הסטטינים על בריאות העין. החשש היה גדול במיוחד בנוגע להשפעה שיש לסטטינים על הסיכוי לפתח קטרקט וזוהי למעשה הסיבה המרכזית בגינה החליטו החוקרים לבצע מחקר בנושא.
קטרקט וסטטינים על קצה המזלג
קטרקט היא מחלה הבאה לידי ביטוי בהופעה של עכירות על פני העדשה של העין. סך הכול עשרים מיליון בני אדם בכול רחבי העולם סובלים מקטרקט ונכון להיום מדובר על הגורם המרכזי ללקויות ראייה. ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להוביל להתפתחות של קטרקט כשבין היתר מדובר על גורמים גנטיים, מחלות סיסטמיות, חשיפה לרעלים מסוימים, טראומה לעין ועוד.
סטטינים הם קבוצה של תרופות שמטרתן להוריד את רמות הכולסטרול בדם. מדובר על תרופות נפוצות מאוד כשלפי ההערכות העדכניות אחד מכול שלושה אמריקנים מעל גיל ארבעים וחמש נוטל סטטינים באופן קבוע. הסטטינים מסוגלים לגרום לירידה משמעותית ביותר בערכי ה- LDL בפלסמה וכך להפחית באופן משמעותי את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם.
אודות המחקר המטא אנליטי
המשמעות שמדובר במחקר כזה, היא שהחוקרים שערכו את המחקר לא בחנו נתונים חדשים אלא נתונים שנאספו במחקרים קודמים. סך הכול נבדקו נתונים מארבעה עשר מחקרים קודמים שעסקו בקשר בין נטילת סטטינים לסיכוי לחלות בקטרקט בהם לקחו חלק כשני מיליון וארבע מאות אלף משתתפים. ממוצע הגילאים עמד על שישים ואחת, ממוצע משך הטיפול בסטטינים עמד על חמישים וארבעה חודשים ו- 25618 משתתפים סבלו מקטרקט.
לאחר ניתוח הממצאים שעלו מארבעה עשר המחקרים שנבחנו, גילו החוקרים כי לא זו בלבד שהשימוש בסטטינים הוביל לצמצום משמעותי של הסיכוי לסבול מקטרקט באופן מובהק סטטיסטית, אלא שבמקרים מסוימים השימוש בסטטינים מנע לחלוטין את הופעת המחלה.
מסקנות המחקר
כאשר החוקרים שערכו את המחקר הנוכחי בדקו את ההשפעה של גיל המשתתפים על רמת היעילות של הסטטינים בכול הקשור להפחתת הסיכוי לסבול מקטרקט, התגלתה תמונה מעניינת. מתברר כי היעילות המרבית שעמדה על חמישים אחוז הייתה מנת חלקם של מטופלים בגילאי הארבעים. המטופלים המבוגרים יותר שהיו בשנות השבעים לחייהם, נהנו מהפחתה צנועה יותר בסיכון לחלות בקטרקט שעמדה על עשרה אחוז בלבד.
לטענת החוקרים הסיבה להבדל בין קבוצות הגיל השונות נעוצה בעובדה שגיל מבוגר מהווה גורם סיכון נפרד לחלות בקטרקט וכי הסטטינים לא מביאים לנטרול של גורם סיכון זה. בנוסף לכך, כפי שציינו, התברר כי לסטטינים השפעה תלוית משך חשיפה על הסיכוי לחלות בקטרקט: המשתתפים שנטלו סטטינים במשך חצי שנה בלבד נהנו מהפחתה של הסיכוי לחלות בקטרקט בשיעור של עשרה אחוזים בלבד אך אלו שנטלו סטטינים במשך ארבע עשרה שנה, נהנו מהפחתה של חמישים וחמישה אחוז לחלות במחלה.
מעניין לגלות כי החוקרים לא מצאו הבדלים בהשפעת התרופות בין גברים לנשים.
ראו גם: