מיגרנה היא אחת הצורות הנפוצות ביותר והמגבילות ביותר של כאב ראש (המיגרנה הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"מצב תחלואה כרוני ומגביל ביותר").
המיגרנה מופיעה לראשונה בדרך כלל בגיל ההתבגרות ובחלק ניכר מהמקרים נעלמת בסביבות העשור השישי לחיים. שכיחות המיגרנה בנשים נעה בין 20-23 אחוז ואילו בגברים שכיחותה נמוכה יותר באופן משמעותי ועומדת על כ- 10-12 אחוז בלבד.
התקף טיפוסי של מיגרנה גורם לכאב בינוני עד חזק ונמשך בממוצע בין ארבע שעות לשלוש יממות. ההתקף כולל צירופים שונים של התסמינים הבאים: אי סבילות לפעילות גופנית שגרתית, כאב ראש פועם בצד אחד של הראש בלבד, בחילות, הקאות, אי סבילות לאור ואי סבילות לרעש.
נהוג להבחין בין שתי צורות עיקריות של התקף מיגרנה: מיגרנה עם אאורה ומיגרנה ללא אאורה. ההשפעה של המיגרנה על הראייה משמעותית יותר בהתקף עם אאורה.
אאורה מיגרנוטית על קצה המזלג
אאורה היא צבר של סימפטומים נוירולוגיים המופיעים במקביל לכאב ראש מיגרנוטי או לפניו. הכוונה היא לא לתסמינים המקדימים את ההתקף בעשרים וארבע עד ארבעים ושמונה שעות כמו לדוגמה בחילות, חולשה כללית, הפרעות ריכוז או פיהוקים אלא לתסמינים הנמשכים כשעה הכוללים בין היתר הזיות ראיה עד כדי עיוורון מוחלט.
ישנם כמה סוגים של אאורה הפוגעים בסובלים מהתקפי מיגרנה עם אאורה כשבין היתר מדובר על אאורה מוטורית, המופיעה בכשישה אחוז מהחולים, אאורה שפתית המאפיינת קרוב לעשרים אחוז ממקרי המיגרנה, אאורה תחושתית, אאורה עם תסמיני גזע המוח ועוד.
הסוג הנפוץ ביותר של אאורה הוא אאורה ראייתית, המופיע בקרוב למאה אחוז מהחולים הסובלים ממיגרנה עם אאורה. סך הכול חמישה עשר אחוז מכלל המיגרנות הן מיגרנות עם אאורה.
מה הם התסמינים של אאורה ראייתית?
נהוג לסווג את תסמיני האאורה הראייתית לשתי קבוצות מרכזיות להלן:
- תסמינים חיוביים – התסמינים החיוביים בדרך כלל מתפתחים בהדרגה. תסמינים אלו הכוללים למשל ברקים, הבהוב, כתם צבעוני או סנוור מתחיל ברוב המקרים במרכז של שדה הראייה, מתקדמים לפריפריה של שדה הראייה וחולפים לאחר כעשרים דקות עד חצי שעה בממוצע.
- תסמינים שליליים – טשטוש בשדה הראייה, ראייה כפולה ואובדן מוחלט של הראייה.
בקרב 70% מהחולים התסמינים מופיעים בעין אחת בלבד אך ישנם חולים שסובלים בהתקפים מסוימים מתסמינים דו צדדיים ובאחרים מתסמינים חד צדדיים. הופעה פתאומית של התסמינים נדירה מאוד ומתרחשת בקרב שלושה אחוז מהחולים בלבד. כמו כן יש לציין כי רגישות מוגברת לאור תיתכן גם בחולים שלא סובלים מאאורה כלל, בעיקר במהלך ההתקף.
מה ניתן לעשות במידה ומופיעים תסמינים הקשורים לעיניים במהלך ההתקף?
באופן עקרוני התסמינים שקשורים לראייה המהווים חלק מהתקף מיגרנה או חלק מהאאורה לא אמורים להדאיג יתר על המידה על אף שמדובר על תסמינים שיכולים לפגוע באופן חמור ביותר באיכות החיים של הסובלים מהם. כמו כן ברוב המקרים הטיפול לא יתמקד בתסמינים המשפיעים על הראייה באופן ספציפי אלא במיגרנה בכללותה.
עם זאת, בכל מקרה שבו מופיעים תסמינים כלשהם במערכת הראייה ויהיו אלה הבזקים לא מוסברים או טשטוש ראייה, ישנה חשיבות עליונה לגשת לבדיקת עיניים אצל רופא עיניים.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהתסמינים הקשורים למיגרנה הם תסמינים שאינם ספציפיים. המשמעות היא שמדובר בתסמינים שיכולים להופיע גם על רקע של מגוון מחלות וגורמים אחרים שאינם קשורים למיגרנה.
באמצעות בדיקה אצל רופא עיניים ניתן לקבוע האם מקור התסמינים אכן בהתקף המיגרנה או שמא מדובר על תסמינים הנובעים כתוצאה מגורם אחר.