קרטוקונוס, קרנית חרוטית או ניוון קרנית היא מחלת עיניים שבאה לידי ביטוי בעיוות של צורת הקרנית. החולים בקרטוקונוס סובלים מקרנית שמידת הקמירות שלה אינה אחידה וכתוצאה מכך המראה שלה מזכיר את צורת החרוט.
העיוות של הקרנית גורם לאסטיגמציה, עיוות של התמונה על גבי הרשתית. למרות שקיימים טיפולים רבים לקרטוקונוס, מדובר על מצב רפואי שעדיין לא מובן עד תום ולפיכך הוא עדיין נמצא במחקר. כמו כן כתוצאה מכך מדי פעם בא לעולם טיפול חדש במחלה.
לפי ההערכות העדכניות ביותר נראה כי במדינת ישראל שכיחות המחלה עומדת נכון להיום על 1:1000 באוכלוסייה הכללית.
מה הם התסמינים של קרטוקונוס?
בדרך כלל החולים בקרטוקונוס מתלוננים על מספר תסמינים להלן:
- ירידה בחדות הראייה שמובילה לקושי בראיית עצמים קטנים או רחוקים.
- הופעה של צללים בשדה הראייה במיוחד כאשר מביטים על נקודות בהירות על רקע כהה או על מקור אור בסביבה חשוכה (במצבים ניגודיים באופן כללי).
- הופעה של הילה מוארת מסביב לעצמים בוהקים או מקורות אור.
- ירידה באיכות ראיית העומק (מצב זה במיוחד נפוץ בקרב חולים שבהם העיוות של הקרנית לא זהה בשתי העיניים).
כיצד מאבחנים את המחלה?
חשוב לציין שבדרך כלל המחלה מתחילה להתפתח בצורה אסימפטומטית ולכן לרוב החולים לא פונים לאבחון בשלב מוקדם. עם זאת, המחלה יכולה להוביל לירידה משמעותית ביכולת הראייה ובמידה והחולים מגיעים לאבחון בשלב זה ייתכן מאוד ולא ניתן יהיה להגיש להם טיפול אחר זולת השתלת קרנית. בהתאם לכך ההמלצה היא לגשת לבדיקות תקופתיות לאבחון של קרטוקונוס במידה והמחלה קיימת במשפחה שכן יש לה מרכיבים גנטיים מסוימים.
כמו כן במקרים רבים קיום המחלה לא מאובחן כיוון שבבדיקת ראייה בסיסית ניתן לבלבל בין קרטוקונוס לבין קוצר ראייה. אי לכך האבחון המדויק של המחלה מתבצע לרוב בבדיקה מעמיקה כמו למשל בבדיקת מיפוי של הקרנית. נכון להיום נקבעו שלושה מדדים לקביעת מידת החומרה של המחלה – עובייה של הקרנית, עוצמת העדשה המרבית שלה ומידת העקמומיות של החרוט.
כיצד המחלה נוצרת ומדוע?
ברוב המקרים המחלה מתפרצת במהלך שנות העשרה לחיי החולים אך יכולה להתפתח ולהחמיר באיטיות רבה אפילו במשך שני עשורים ואף יותר מכך. המחלה מתפתחת בחולים במקרים שבהם הקרנית הולכת ונהיית דקה יותר וכתוצאה מכך במקום להיראות כמו כיפה, היא מקבלת צורה של חרוט.
הצורה החרוטית גורמת לזה שהקרנית לא שוברת את קרני האור באופן הנכון והתמונה שמתקבלת על הרשתית הולכת ומתעוותת. בדרך כלל קרטוקונוס מתפתחת במקביל בשתי העיניים של החולים אבל לא תמיד קצב התפתחות המחלה זהה.
עד היום לא הצליחו החוקרים בתחום לבודד גורם אחד ויחיד שיש בכוחו להביא להתפרצות המחלה. עם זאת ישנן מספר השערות לפיהן המחלה נגרמת כתוצאה מנטייה גנטית מסוימת וישנם מספר מחקרים שמראים שככל שישנם יותר קרובי משפחה שחולים בקרטוקונוס, כך דרגת החומרה במשפחה גבוהה יותר.
בנוסף ישנן תיאוריות לפיהן קרטוקונוס היא תוצאה של מיקרו טראומות חוזרות ונשנות או תוצאה של היווצרות של חומרים חומציים שמביאים להידקקות של הקרנית בעקבות פעילות אנזימטית לא מאוזנת.
כיצד מטפלים במחלה?
כל עוד המחלה גורמת לאסטיגמציה קלה בלבד, ניתן לטפל בתופעות הלוואי שלה על ידי הרכבת משקפיים ותו לא. עם זאת, במידה והיא מחמירה, ייתכן וייעשה שימוש בעדשות מגע טיפוליות שתפקידן לכלוא את הדמעות בינן לבין העדשה על מנת שהאור יישבר בצורה מתאימה יותר. במידה ואמצעים אלו לא מספיקים יש לשקול ניתוח בקרנית כשלמעשה כרבע מהחולים עוברים ניתוח להשתלת קרנית.
מאחר והקרנית לא מחוברת למערכת הדם, הרי שאין צורך בהתאמת סוג הדם בין התורם לחולה ולפיכך אחוזי ההצלחה של ניתוח זה גבוהים מאוד יחסית לניתוחי השתלה אחרים ותהליך ההחלמה ממנו מהיר יחסית.
באופן עקרוני ההחלמה מניתוח להשתלת קרנית נמשכת בין ארבעה לשישה שבועות אך לרוב נדרשת שנה שלמה עד שהשתל מתפקד באופן האופטימאלי.
טיפולים אחרים כוללים השתלה של טבעות בקרנית שתפקידן לשנות את צורתה התורמים לעיצוב הכדורי שלה, שימוש בלייזר לעיצוב הקרנית ועוד. כפי שציינו, טיפולים נוספים נמצאים בשלבי פיתוח.
קראו עוד על בדיקות לקרנית: