רטינופתיה סוכרתית היא אחד מהסיבוכים של מחלת הסוכרת. מדובר על סיבוך שמופיע בחולים ותיקים הן בסוכרת מסוג 1 והן בסוכרת סוג 2. נכון להיום נראה לפי המחקרים שנערכו בתחום כי הרוב המוחלט ולמעשה כמעט כל אחד ואחד מהחולים בסוכרת סוג 1 שחולים במחלה יותר משני עשורים סובלים מסיבוך זה ואילו שישים אחוז מהחולים בסוכרת סוג 2 סובלים מרטינופתיה סוכרתית בדרגת חומרה כזו או אחרת.
הרטינופתיה באה לידי ביטוי בפגיעה בכלי הדם הזעירים שברשתית העין. היא גורמת להם להיות בצקתיים, היא מביאה להיווצרות של כלי דם חדשים שנוטים לדמם מפאת שבריריותם וכן גורמת לחוסר פרפוזיה של הנימים ברשתית.
נכון לכתיבת שורות אלה 86 אחוז ממקרי העיוורון בקרב החולים בסוכרת סוג 1 הם תוצאה של רטינופתיה סוכרתית ושליש ממקרי העיוורון בקרב החולים בסוכרת סוג 2 הם תוצאה של מחלה זו.
מהלך הרטינופתיה
ההתקדמות של הרטינופתיה הסוכרתית בדרך כלל קבועה מבחינת הקצב שלה. היא מתחילה לרוב מפתולוגיה לא משגשגת וקלה מאוד שבאה לידי ביטוי בפרמאביליות מוגברת של הנימים ברשתית, מתפתחת לכדי מחלה בינונית לא משגשגת שבאה לידי ביטוי בסגירה של כלי דם רבים ובסופו של דבר מגיעה לשלב הסופי שלה שנקרא רטינופתיה סוכרתית משגשגת שבא לידי ביטוי בהיווצרות של כלי דם חדשים על פני שטחה האחורי של הזגוגית וברשתית עצמה.
ישנם מצבים מיוחדים שיכולים להאיץ את המהלך של המחלה שכוללים בין היתר היריון, ניתוח להסרת קטרקט וגיל ההתבגרות.
כיצד ניתן לאבחן את הרטינופתיה הסוכרתית?
מאחר ובשלבים המוקדמים שלה היא לא באה לידי ביטוי באופן סימפטומטי ישנה חשיבות עליונה לבצע בדיקות לאבחון הרטינופתיה באופן תדיר. לצורך אבחון של הרטינופתיה יש לעבור בדיקת עיניים מקיפה שמתבצעת לאחר הרחבה של האישונים כשהיתרון של בדיקה זו הוא שהיא מהווה אינדיקציה להתקדמות הנזק לכלי הדם גם באזורים אחרים בגוף.
לחולים בסוכרת סוג 1 שעברו את גיל עשר מומלץ לעבור את הבדיקה שלוש וחצי שנים לאחר גילוי המחלה ואילו חולים מסוג 2 מומלצים לעבור את הבדיקה זמן קצר ככל האפשר ממועד האבחון.
עבור החולים בשני הסוגים מומלץ לעבור בדיקת עיניים מקיפה באישונים מורחבים אחת לשנה לפחות וכל אישה שחולה בסוכרת שמתכננת להיכנס להיריון צריכה לעבור את הבדיקה טרם עשותה כן.
לחולות בסוכרת סוג 1 או 2 מומלץ לעבור בדיקת עיניים בשליש הראשון של ההיריון וכן להישאר במעקב לכל אורכו אצל רופא עיניים. אבחון מוקדם של הרטינופתיה הסוכרתית מוביל להגשת טיפול מוקדם ויכול לתרום להאטת קצב ההתקדמות של הנזקים.
טיפול ברטינופתיה סוכרתית
הדרך הטובה ביותר למנוע את ההתקדמות של הרטינופתיה היא על ידי איזון אגרסיבי של רמות הסוכר בדם. בנוסף חשוב מאוד להימנע ממצבים של יתר לחץ דם כיוון שגם יתר לחץ דם מאיץ מאוד את קצב ההתקדמות של סיבוך זה.
במידה והרטינופתיה הובילה לבצקת מקולרית (הצטברות עודפת של נוזלים ברשתית כתוצאה מדליפה של כלי דם) ניתן לצרוב את כלי הדם בעזרת לייזר וכך לעצור את הדלף. טיפול זה הביא ברוב המקרים לעיכוב בהידרדרות של הראייה וכן הביא לשיפור בראייה בחלק מהמקרים.
טיפול נוסף שיכול לעכב את הפגיעה בראייה הוא הרס של הרשתית ההיקפית בעזרת לייזר. ככל שכלי הדם ברשתית הולכים וניזוקים כך נוצר הגירוי להצמחה מחודשת של כלי דם שנוטים לדמם. על ידי הרס של החלקים ההיקפיים ברשתית ניתן להביא לכך שהרשתית תזדקק לפחות חמצן וכתוצאה מכך הגירוי להצמחת כלי דם חדשים הולך ופוחת.
בשלב האחרון של הרטינופתיה לא אחת מתרחשת היפרדות רשתית כתוצאה מכלי דם חדשים שמתכווצים ומושכים אותה פיזית ממקומה. במקרים כאלו ניתן לטפל בניתוח שמטרתו לנתק את כלי הדם החדשים מהרשתית, לשחרר את אחיזתם בה ולהשיב אותה למקומה הטבעי.
בנוסף ניתן לטפל בבעיות שונות שמקורן ברטינופתיה הסוכרתית על ידי הזרקת סטרואידים לעין (טיפול שמיועד עבור חולים שסובלים מבצקת על רקע של תהליך דלקתי), על ידי הסרה של גוף הזגוגית וקילוף חלק מהרשתית במצבים בהם הבצקת המקולרית לא הגיבה לאף אחד מהטיפולים הסטנדרטיים ועוד.
מאחר והרטינופתיה הסוכרתית גורמת למקרי עיוורון רבים מאוד בקרב קהילת חולי הסוכרת המחקר בתחום ענף והמרוץ אחר הטיפול האפקטיבי הבא נמשך ללא הרף. בהתאם לכך חדשות לבקרים אנחנו עדים לעוד טיפול חדש שבא לעולם ולכן מומלץ להתעדכן אחר הנעשה בתחום באופן תדיר.